בְּכָל יוֹם אַבָּא לוֹקֵחַ אוֹתִי לַגַּן וּבְכָל יוֹם אִמָּא אוֹסֶפֶת אוֹתִי מִשָּׁם,
וּכְשֶׁאִמָּא שׁוֹאֶלֶת אֵיךְ הָיָה בַּגַּן אֲנִי תָּמִיד עוֹנֶה מַשֶּׁהוּ קָצָר.
כִּי לִפְעָמִים אֲנִי מְבֻלְבָּל, וָלֹא תָּמִיד יוֹדֵעַ אֵיךְ לְסַפֵּר אֶת כֹּל מָה שֶׁעָלַי עָבַר.
 
שואלים את הילד/ה איך היה היום בגן ומקבלים תמיד את אותה תשובה קצרה וחסרת תוכן? 
 
יצא לכם/ן לחשוב למה זה קורה?
 
הילד בסיפור אינו יודע כיצד להביא מעצמו את היכולת לשתף את החוויות יום יומיות שלו ולכן כשבני משפחתו שואלים אותו איך עבר עליו היום בגן הוא עונה בתשובות קצרות ולא משמעותיות כדי לפתור את עצמו מהצורך להבין לבד כיצד לשתף.
עד שבני משפחתו מוצאים את הדרך הנכונה ללמד אותו את המיומנות שחסרה לו ולרב בני גילו.
 
כדי שהם ידעו כיצד לשתף איתנו את היום שלהם הם צריכים ללמוד זאת, שיתוף פעולות, רגשות ומחשבות הוא לא דבר שנולדים איתו זו מיומנות שצריך לפתח וכמו כל שאר הספרים שלי גם פה הספר משתמש במודלינג על ידי הדמויות הראשיות בספר, הילדים לומדים דרך המשפחה המתוארת כיצד לעשות זאת וכן - גם אתם ההורים תלמדו דרך הספר כיצד לעזור להם לרכוש את המיומנות הזו.
 
אתם תתפלאו לגלות כמה זה פשוט ונפלא!

-ספר דיגיטלי -