כשאנה הייתה בת 3 החלטנו ביחד שהגיע הזמן להיגמל מהמוצץ, במשך הרבה זמן לא מצאנו דרך מוצלחת לגמול אותה מהמוצץ וכל מה שניסינו לא עבד. 

כשדיברנו על להשאיר את המוצצים בעץ המוצצים הדבר היחידי שהיא חשבה עליו הייתה העובדה שאם היא תתחרט ניתן לחזור אח"כ ולהוריד אותם מהעץ, כשדיברנו על לזרוק אותם לפח המחשבה העציבה אותה כי היא האמינה שיש להם רגשות כמו לבני אדם. התחלנו לחפש ספר ילדים בנושא, כזה שיעזור וייתן לה השראה להיגמל, אך כל הספרים שמצאנו בחנות לא שידרו את המסר הנכון מבחינתנו, המון ספרים דיברו על מבוגרים שעוד לוקחים מוצץ (מה ההיגיון לגמול ילד/ה עם מסר כזה) וכל הספרים דיברו רק על ילדים, לא היה ספר אחד שפנה לילדות.

אז החלטתי לקחת את העניינים לידיים ולהמציא סיפור עם דמות שגם ילדים וגם ילדות יוכלו להתחבר אליה, סיפור שמעביר מסר בוגר ומעצים על הפרידה ממוצצים, סיפור שנותן משמעות חיובית לפרידה, מתייחס בכבוד לרגשות שלהם ושלהן למוצצים, וכמובן כזה שמתייחס גם לרגשות שעולים לאחר הגמילה.

כל הפרטים האלו, שנכנסו לספר הופכים את הגמילה ממוצצים לתהליך חיובי וקל במקום משהו קשה וטראומתי עבור הילדים והילדות. מתוך תהליך זה יוכלו לצמוח, להתבגר ולעבור לשלב ההתפתחותי הבא בלי להסתכל אחורה או לחוות רגרסיה בתהליך.

כמובן שהסיפור עבד על אנה והיא נגמלה מהמוצצים בקלי קלות, לאחר מכן חלקתי את הסיפור והרעיון שמאחוריו עם חברים, חברות ובני משפחה  שהיו בתהליך של גמילת הילדים ממוצצים וכולללללם התלהבו מהקלות שבה זה עבד, ולכן החלטתי להפוך את זה לספר ולחלוק את זה גם עם כולכם כדי שתוכלו גם אתם ואתן לנסות ולהתלהב איתנו!

​

​

הקופסא משמשת ככלי עזר לפרידה מהמוצצים על ידי יצירת סגירה פסיכולוגית, נפשית ופיזית של הנושא עבור הילדים והילדות, עוזרת ליצור תחושה של closure.

תאמינו לי , כשתקראו תבינו :)